אם תשאלו סוחרים וותיקים, אולי חלקם יוכלו לספר לכם על היום ההוא ב-2008, כשבשלב הפתיחה הוזרמו פקודות בנפח עצום ודחפו את מדד תל אביב 25 למעלה ביום הפקיעה. מאז, החילה כבר הבורסה לניירות ערך בתל אביב את נוהל ה-"פתיחה אנגלית" שנועד למנוע תנודות קיצוניות במדד בשלב הפתיחה.
אז רגע לפני שנסביר בדיוק את המנגנון, חשוב להבין את התפתחות המסחר שהתרחשה בעשור שקדם להחלת הנוהל-
עד 1997, המסחר בישראל התנהל על ידי סוחרים אנושיים ("ברוקרים") ברצפת המסחר בבורסה. ב-1997 החלה הבורסה בהליך מעבר של ביצוע המסחר על ידי מערכת ה"רצף" (בדומה למערכת שהונהגה בבורסת שיקאגו) , הליך אשר הושלם כעבור שנתיים. אחד השינויים המהותיים שמעבר כזה מביא עימו, הינו שינוי שלב הפתיחה. קודם לשימוש במערכת הרצף, האפשרות למניפולציה הייתה מוגבלת, שכן כל פקודה הייתה צריכה לעבור לסוחר האנושי ברצפת המסחר, ולא ניתן היה לשדר כמות גדולה של פקודות בזמן קצר מבלי שאלה יגררו תגובה מהצדדים הנגדיים, ולכן היכולת להשפיע על מחיר המדד ביום הפקיעה, היתה מוגבלת. לעומת זאת, במעבר למערכת מסחר אלקטרונית, ביצוע שכזה היה אפשרי, מה שהוביל לניסיונות לביצוע מניפולציות על המדד, בעיקר בימי הפקיעה. הבורסה הקימה מספר מנגנונים שנועדו למנוע, או לכל הפחות להקשות, על מניפולציות כאלה להתממש. כך, בדצמבר 2000, שינתה הבורסה את שעת הפתיחה של המסחר מ-09:45, לנקודת זמן רנדומלית בין 09:45-09:50, מתוך מחשבה שמנגנון כזה יקשה על סוחרים שמנסים לבצע מניפולציה בשניות האחרונות לפני פתיחת המסחר. כפי שאתם מבינים ממור"ק הפתיחה, שחקן מספיק גדול ומספיק נחוש, כנראה היה מתגבר על מכשול זמן הפתיחה הרנדומלי.
אז מהי בעצם "פתיחה אנגלית"?
"פתיחה אנגלית" הינה בעצם כינוי השימוש במנגנון של דחיית מסחר במקרה של תנודות קיצוניות, שקודם למנגנון "מנתק זרם" בשלב הפתיחה.
- בשלב טרום הפתיחה, בתנודה של 2.5% או יותר במדד ת"א 35, נדחה מסחר הפתיחה בשוק המניות, כולל אג"ח להמרה וכתבי אופציה, ומוצרי מדדים שנכס הבסיס שלהם הוא מניות או מדד מניות, לפרק זמן אקראי של שלוש עד ארבע דקות – "הארכה ראשונה".
- במידה שלאחר ההארכה הראשונה עדיין קיימת תנודה של 2.5% או יותר במדד ת"א 35, נדחה מסחר הפתיחה בשוק המניות פעם נוספת לפרק זמן אקראי נוסף של שלוש עד ארבע דקות "הארכה שנייה".
- מנתק זרם ראשון – לאחר ההארכה השנייה נבדק שוב מדד ת"א 35, כאשר במידה והתנודה היא 5% או יותר, נדחה מסחר הפתיחה בשוק המניות ומופסק המסחר בנגזרים על מניות ועל מדדי מניות לפרק זמן אקראי שבין 29 ל-30 דקות.
- לקראת תום דחיית מסחר הפתיחה בשל מנתק-הזרם הראשון, נבדק שוב מדד ת"א 35, כאשר במידה והתנודה נמוכה מ-12%, מסחר הפתיחה מתקיים. במקרה שהתנודה במדד היא 12% או יותר, מסחר הפתיחה בשוק המניות נדחה ונמשכת הפסקת המסחר בנגזרים על מניות ועל מדדי מניות, לפרק זמן שנקבע על ידי מנכ"ל הבורסה, לאחר שהתייעץ עם יו"ר דירקטוריון הבורסה. במקרה זה רשאי המנכ"ל אף להפסיק את המסחר עד סוף היום.
אם נדחה מסחר הפתיחה פעמיים באותו יום בשל הפעלת מנתק זרם, והתנודה במדד ת"א 35 בפעם השלישית שנבדק, היא 12% או יותר – לא מתקיים מסחר באותו יום בשוק המניות ולא מחודש המסחר בנגזרים על מניות ועל מדדי מניות באותו יום (בכפוף לשיקול דעתו של מנכ"ל הבורסה).
אז למה בעצם הפתיחה הזאת היא "אנגלית"?
ב-1997, לא רק הבורסה בתל אביב עברה ממסחר אנושי בקומת מסחר למערכת אלקטרונית. גם זו של לונדון (LSE), שם החל השימוש במערכת ה- SETS, שכללה מנגנון ממתן תנודות (PME), הן בשלב הרציף הן בפתיחה. כפי שצויין, מערכת הרצף נבנתה בדמות מערכת דומה מבורסת שיקאגו, שם לא קיים מנגנון דחיית מסחר שכזה. לכן אימוץ המנגנון הנ"ל, היה מזוהה עם בורסת לונדון, ומכאן השם.
