אחרי שמונה שנים של תהליך רגולטורי מחמיר, רשות שוק ההון העניקה רישיון נדיר לניהול תיקי השקעות במטבעות דיגיטליים. מי הגוף שיאפשר לכם להחזיר את הכסף לבנק בקלות?

שוק המטבעות הדיגיטליים כבר מזמן אינו נחלתם של "משוגעים לדבר" בלבד. עם כניסתם של ענקי הפיננסים העולמיים בתחום, השאלה היא כבר לא "האם להשקיע", אלא "איך לעשות זאת נכון". בעוד שהמשקיע הישראלי הממוצע נותר לעיתים כלוא בין חומות הבנקים לבירוקרטיה של רשות המיסים, גוף ישראלי אחד קיבל לאחרונה את המפתח שמשנה את כללי המשחק.

רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון העניקה לאחרונה לבית ההשקעות הקריפטוגרפי ProxiBit (פרוקסיביט), מקבוצת פרוקסימה, בית השקעות עם ותק של מעל ל-20 שנה המתמקד בניהול תיקי השקעות, קרן גידור ומסחר נוסטרו,רישיון קבוע למתן שירות בנכס פיננסי (נש"פ). מדובר ברישיון ראשון הניתן מזה למעלה משנתיים, ובאחד הבודדים שהוענקו בישראל עד כה לגופים העוסקים בתחום המטבעות הדיגיטליים.

הרישיון התקבל לאחר תהליך רגולטורי ארוך ומעמיק, שנמשך כ-8 שנים, במסגרתו נדרשה החברה לעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר של הון עצמי, אבטחת מידע, ניהול סיכונים, הגנת סייבר, שמירה על כספי לקוחות ועמידה בכללי איסור הלבנת הון (AML). עם קבלתו, פרוקסיביט הופכת לגוף המוביל בישראל המציע למשקיעים ניהול תיקי השקעות המבוססים על מטבעות קריפטו בלבד, תחת מעטפת מוסדית מלאה, באמצעות מספר מסלולי השקעה.

הבעיה של המשקיע הישראלי: בין הפטיש לסדן

על פי נתוני פורום חברות הקריפטו, למעלה מ-1.2 מיליון ישראלים פעילים כיום בשוק הנכסים הדיגיטליים. רובם המכריע מבצעים את פעילותם מחוץ למערכת הפיננסית המסורתית, דרך פלטפורמות זרות – חלקן לא מפוקחות – מה שחשף אותם לסיכונים משמעותיים של אובדן השקעה.

אך האתגר הגדול באמת התעורר ביום שבו המשקיעים ביקשו "לפגוש את הכסף". הקושי להמיר נכסים חזרה לשקלים ולהכניסם למערכת הבנקאית בישראל הפך למחסום כמעט בלתי עביר עבור רבים, בשל מדיניות הציות המחמירה של הבנקים.

הפתרון של ProxiBit: שקיפות מלאה ב"נתיב הכסף"

הרישיון שניתן לפרוקסיביט נותן מענה ישיר לאתגרים אלו. החברה מציעה פעילות מוסדרת הכוללת את כל שרשרת הערך במקום אחד: רכישת מטבעות דיגיטליים, המרתם, ניהול השקעות ומשמורת תחת גוף מפוקח אחד.

מודל זה מספק שקיפות מלאה ומעקב אחר "נתיב הכסף" – מהרגע שיצא מחשבון הבנק ועד לרכישת הנכס. מכיוון שפרוקסיביט היא גוף ישראלי מורשה המקיים נהלי KYC (הכר את הלקוח) קפדניים, הדיווחים שלה מוכרים על ידי המערכת הבנקאית כסמכותיים. זהו היתרון המכריע: האפשרות לממש רווחים ולהחזיר את הכסף לחשבון הבנק בצורה חלקה, שקופה ומהירה.

שובר השוויון: ניכוי מס במקור ללא בירוקרטיה

יתרון משמעותי נוסף של ProxiBit הוא בתחום המיסוי. בשנת 2026, מס רווח הון על קריפטו בישראל עומד על 25% מהרווח הריאלי. בעבר, משקיעים נאלצו לשכור שירותי רואי חשבון, להנפיק דוחות מורכבים ולהגיש הצהרות שנתיים למס הכנסה.

כבית השקעות מוסדר, ProxiBit מבצעת ניכוי מס במקור. החברה מחשבת ומשלמת עבור הלקוח את המס ישירות לרשות המסים בעת המכירה\ משיכה או בסוף שנה, לפי העניין ובהתאם לדין.

• ללא בירוקרטיה: אין צורך בהגשת דוחות שנתיים מסורבלים על פעילות זו (בכפוף לתנאי השירות).
• שקט נפשי: הכסף חוזר לבנק כשהוא "נקי" לאחר מס, בדיוק כמו במכירת מניות בבורסה המקומית.

המעטפת המקצועית: ניהול תיקים ומשמורת קרה

בהתאם לרישיון, הפעילות מתמקדת בשלב ראשון בכ-10 מטבעות מובילים, ביניהם: ביטקוין (BTC), איתריום (ETH), סולאנה (SOL), קארדאנו (ADA), צ'יינלינק (LINK) ו-XRP.

פעילות הקריפטו של פרוקסיביט משתלבת בתוך הניסיון המוסדי של חברת האם, פרוקסימה, הפועלת למעלה מ-20 שנה בניהול תיקי השקעות וקרנות גידור. התיקים מנוהלים בסטנדרט של ועדת השקעות מקצועית, תוך שימוש ב"משמורת קרה" – הטכנולוגיה המאובטחת ביותר לשמירה על נכסים דיגיטליים במנותק מהרשת.

חיים ונציה, מנכ"ל פרוקסימה: "קבלת הרישיון הקבוע היא שלב נוסף במיסוד שוק הקריפטו בישראל. התהליך המורכב שעברנו מבטיח למשקיעים פעילות מול גוף העומד בדרישות המחמירות ביותר של ניהול סיכונים ומשמורת. אנו גאים להעניק מענה לביקוש הגובר לכתובת מוסדית ומפוקחת."

אלעד נומברג, מנהל פעילות פרוקסיביט: "אנו מציעים פתרון כולל המשלב המרה, ניהול מקצועי ופשטות תפעולית. המטרה שלנו היא להנגיש את עולם הנכסים הדיגיטליים למשקיעים המעוניינים בשקיפות מלאה ובסטנדרטים של בית השקעות מסורתי."

צעד אחר צעד: איך מתחילים להשקיע ב-ProxiBit?

כדי להנגיש את התהליך, נבנה מסלול הצטרפות פשוט ומקצועי:

1. אפיון צרכים: שיחה עם מומחה לבניית תמהיל נכסים המותאם לרמת הסיכון שלכם ובחירת מסלול השקעה.
2. פתיחת חשבון ואימות (KYC): תהליך דיגיטלי מהיר לאימות זהות בהתאם לדרישות הרגולציה המחמירות.
3. הפקדת שקלים: העברה בנקאית פשוטה מחשבונכם האישי לחשבון החברה המפוקח בישראל.
4. ביצוע הרכישה וניהול: המרת השקלים למטבעות הנבחרים ושמירתם במשמורת מאובטחת תחת פיקוח שוטף.
5. מעקב ודיווח: גישה שוטפת לביצועי התיק וקבלת דוחות תקופתיים מפורטים.

   פרוקסיביט מציעה מגוון מסלולי השקעה:

• שני מסלולים מבוססי שווי שוק ,מסלול TOP ומסלול MID. מסלולים אלו מורכבים מן המטבעות בעלי נתח שווי שוק הגדול ביותר כיום בשוק הקריפטו, TOP מורכב ביטקוין ואיתריום, וMID מורכב XRP, Bitcoin Cash, Dogecoin, Cardano, Solana (נכון לרגע זה).

• מסלול FLEXIBLE, סוג מסלול מנוהל, מתאים לנכנסים הטריים לשוק הקריפטו, אנשים המעוניינים בתיק מנוהל יותר, מסלול גמיש המורכב ממטבעות הנבחרים על ידי צוות מומחי ProxiBit על פי פוטנציאל צמיחה. כמו כן האנליסטים שלנו רואים לנכון לבצע שינוי כשצריך, בהתאם לתנודות בשוק (שינוי במטבעות ו\או איזון משקלים).

מסלול מותאם משלכם, עבור אנשים שאוהבים לקחת את המושכות ולהיות חלק מכל רגע בהשקעה שלהם – מסלול מותאם אישית בדיוק נותן את המענה לדרישה זו. בחירת מטבעות באופן עצמאי מתוך היצע המטבעות הנרחב שלנו אשר ירכיבו את המסלול.

התרשמות נוספת מהמסלולים בלינק: https://www.proxibit.co.il/models

אל תחכו לרגע שבו תרצו לממש רווחים ותגלו שהדרך לבנק חסומה. עם הרישיון של ProxiBit, ניכוי המס במקור והשקיפות המלאה מול המערכת הבנקאית, אתם יכולים להשקיע בראש שקט באמת. הצוות שלנו מוכן לבנות איתכם את תמהיל הנכסים המדויק עבורכם – ממסלולי ה-TOP היציבים ועד למסלולים המנוהלים והגמישים. אל תישארו מאחור, הירשמו עכשיו!
לינק להרשמה: https://app.proxibit.co.il/register

דיסקליימר

החברה בעלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. אין באמור באתר משום ייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין באמור באתר משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במטבעות וירטואליים ו/או במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים.

אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי. השקעה במטבעות וירטואליים הינה מסוכנת ועשויה לגרום להפסד של מלוא ההשקעה. תחום המטבעות הווירטואליים  כרוך בחוסר וודאות רגולטורי, מיסויי ויישומי על ידי גופים שונים עמם נדרשים יחסי גומלין לצורך ביצוע פעולות.

 

הפוסט אחרי 8 שנים: המהפכה בשוק הקריפטו בישראל יוצאת לדרך! הופיע לראשונה ב-פרוקסימה בית השקעות.

האם ניתן להפיק תשואה עודפת ממדד תל-בונד גלובל ?

בשבוע שעבר הודיע הנהלת הבורסה על השקת מדד אג"ח קונצרני חדש, מדד התל-בונד גלובל. במסגרת השקת המדד , פרסמה הבורסה הגדרה למונח "סדרת אג"ח זרה" אשר מתייחסת למקום ההתאגדות של החברה המנפיקה, היקף פעילותה ונכסיה בישראל (ביחס לגודלה) ועוד. בפועל, מדובר ב-25 סדרות אג"ח בעלות שווי שוק של כ-14.5 מיליארד ₪ והוא כולל בתוכו 18 חברות נדל"ן אמריקאיות שגייסו חוב בישראל וזכו לדירוג (A-) ומעלה מסוכנויות הדירוג המקומיות.

רוב פעילי שוק ההון נוטים להתייחס אל אותן סדרות אג"ח של יזמי נדל"ן האמריקאים כקבוצה אחת, ולא מבצעים בחינה מעמיקה של המנפיקים השונים. שכן לצד חברות קטנות יחסית, אשר מבצעות מספר פרויקטים מצומצם, ניתן למצוא חברות ותיקות וחזקות אשר פועלות באזורי ביקוש. חלקן עוסקות בייזום, כלומר הן יוזמות פרויקטים למגורים או להשכרה החל משלב רכישת הקרקע ועד שלב האכלוס. (כמו חברת אקסטל, ברוקלנד- אפריל ואחרות). וחלקן פועלות בתחום הנדל"ן המניב) כגון רילייטד, וורטון ומויניאן) כלומר הן רוכשות ומחזיקות נכסים שאותם הן משכירות לטווח ארוך. בתקופה האחרונה הועלו אין ספור דברי ביקורת ושלל טענות אשר מרביתן- אינן מוצדקות, כלפי המנפיקות האמריקאיות, במסמך זה ננסה לבחון חלק מהטענות אשר מופנות לאותן מנפיקות, נציג אלו סדרות האג"ח מציעות למחזיק בהן, שעבודים ובטחונות ראויות, ולבסוף נבחן את יעילות המדד המתוכנן?

אחת הטענות התמוהות שעולות כנגד יזמיות הנדל"ן האמריקאיות היא כי ההון העצמי של אותן חברות נקבע ע"י שיערוך של נכסי הנדל"ן שברשותם- אינה מחזיקה מים, הרי זוהי בדיוק הפרקטיקה החשבונאית, שכן גם הונם העצמי של חברות הנדל"ן המקומיות נקבע באמצעות הערכות מומחים אשר משערכים את נכסי הנדל"ן שלהן. טענה נוספת נוגעת לעניין יכולת שרות החוב, במקרה זה נציין, כי חלק מאותן סדרות אג"ח המונפקות, העניקו למחזיקים בהן בטחונות ראויות אשר יכולות להוות כרית ביטחון טובה במקרה של דיפולט. כך לדוגמא נציין את חב' אול-יר אשר גייסה באמצעות סדרה ג' סכום של כ- 620 מיליון ₪ ובתמורה העניקה למחזיקי האג"ח שיעבוד ראשון על נכס נדל"ן במרכז ברוקלין המוערך בכ- 250 מיליון דולר ומספק N.O.I של 15 מיליון דולר בשנה. וחברת אם.די.ג'י. אשר גייסה באמצעות סדרה ב' שלה 270 מיליון ₪ בתמורה לשעבוד ראשון על 2 מתחמי דיור מוגן בשווי של 117 מיליון דולר אשר מספקיםN.O.I של 6.8

מיליון דולר בשנה. אנו סבורים כי לא קיימים הבדלים מהותיים בין המנפיקים האמריקאים לבין שאר החברות הישראליות אשר הנפיקו חוב בבורסה בשנים האחרונות. בדומה לחלק מהמנפיקות האמריקאיות, ישנן חברות ישראליות רבות אשר לא יכולות לשרת את חובן מהפעילות השוטפת שלהם והן תלויות לחלוטין ביכולתן למחזר חובות, (מרבית חברות הליסינג- הן כאלו) .

תהליך "גיור" אגרות החוב האמריקאיות והשקת מדד התל-בונד גלובל הינו מהלך נכון המציע למשקיע הישראלי מכשיר השקעה סקטוריאלי המספק חשיפה רוחבית לאגרות החוב הזרות. ולכן, לא ברור מדוע חברות כמו בראק אן וי, סאמיט, איי.די.או ואחרות, אשר גם הן מרכזות עיקר פעילותן מעבר לים – לא משתייכות אליו.

לסיכום: טיבול תיק ההשקעות באגרות חוב זרות מגוונת ומפזרת את הסיכונים הקיימים בו, והיא עשויה לייצר למשקיעים תשואה עודפת לאורך זמן. נדגיש כי טרם ביצוע השקעה באג"ח אמריקאיות נדרשת היכרות מעמיקה עם החברות השונות, יש לעמוד על ההבדלים ביניהן, להבין את מאפייניהן הייחודיים ואת הסיכונים הקיימים בהן.

הפוסט הבורסה לניירות ערך מגיירת את אגרות החוב האמריקאיות הופיע לראשונה ב-פרוקסימה בית השקעות.

כיצד ניתן להגן על תיק ההשקעות בתקופות של האטה במשק?

בשבוע שעבר פרסמה הלמ"ס כי מדד חודש יוני ירד בכ- 0.7% , נתון אשר הצליח להפתיע את כל פעילי שוק ההון אשר חזו ירידה מתונה. בפועל, כמעט כל סעיפי המדד ירדו בשיעורים חדים מהצפוי, כך לדוגמא בסעיף הירקות ופירות נרשמו ירידות בשיעור של 8.7%, הלבשה והנעלה – 5.4% ובתחזוקת דירה – 1.1%. מתחילת השנה מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי וב-12 החודשים האחרונים רשם ירידה של 0.2% דבר המעיד על סביבת אינפלציה נמוכה מאוד עם היתכנות דיפלציונית. שנים רבות התנסה עולם ההשקעות בסביבה אינפלציונית ולמד כיצד להתגונן בפני השפעתה השלילית על תיקי השקעות. מנגד , תקופות הדפלציה נדירות יותר ולכן עולם ההשקעות מוכן פחות לתקופה כזאת ולהשפעתה השלילית על תיקי השקעות. במסמך זה נציע מס' אלטרנטיבות השקעה אשר עשויות להגן על תיקי ההשקעות בתקופת האטה במשק המלווה בסביבת ריבית אפסית:

אפיק אגרות החוב: ההשקעה הטובה ביותר בתקופה של מעבר מאינפלציה לדפלציה היא האג"ח הממשלתית ארוכת טווח , בעיקר אם האג"ח הזו מגלמת עדיין במחירה את התקופה של ציפיות אינפלציוניות וסיכון שכבר אינם ממשיים למצב הנוכחי. בדומה לאג"ח הממשלתית, גם אג"ח קונצרניות יכולות להיות השקעה סבירה בתקופת דפלציה, ניתן לחלק את אגרות החוב הצמודות הקיימות כיום בשוק לשתי קבוצות עיקריות: כאלה עם "רצפת הצמדה" וללא "רצפת הצמדה". אגרות חוב צמודות בעלות רצפת הצמדה (הגנה מפני הצמדה שלילית) מתפקדות למעשה כאגרות חוב שקליות כל זמן שהמדד הידוע נמוך ממדד הבסיס (המדד בהנפקה(, אגרות חוב אלה אומנם יגנו על המשקיע מפגיעה בקופונים ובקרן ההשקעה בתקופות בהן המדד יורד, אולם, בהתאם, ישובו לספק הגנה מדדית רק לאחר שיסגרו את ה"פער" השלילי שנוצר אל מול מדד הבסיס. עם זאת, יש לזכור כי בתקופה שבה פרמיית הסיכון עולה והפעילות הכלכלית יורדת, המרווחים בין התשואות של אג"ח (מדורגת ולא מדורגת) מתרחבים, ולכן קיימת עדיפות להשקעה באגרות החוב בעלות דירוגים גבוהים.

אפיק המניות: כעיקרון, השקעה במניות אינה מתאימה לתקופות האטה במשק, שכן בתקופות אלו רווחי החברות נשחקים והמומנטום של מחירי המניות נוטה להיות שלילי. מומלץ לנקוט בגישה דפנסיבית – קרי חשיפה לחברות ולענפים בעלי עקומת ביקוש קשיחה יחסית כגון בנקאות , מזון ודלק. בנוסף, יש להעדיף השקעה בחברות מוטות ייצוא, כגון אלביט מערכות,

נייס ואחרות אשר עיקר ההכנסות שלהם הינו במט"ח. חברות אלו נחשבות לחסינות יותר באופן יחסי ויפגעו פחות בתקופת האטה במשק המקומי.

אפיק המט"ח: ברמה התיאורטית, נתוני מדד שליליים אמורים לספק רוח גבית להתחזקות הדולר, שכן כעת, הציפיות להעלאת הריבית מתרחקות, ויש הטוענים שהעלאת הריבית הקרובה צפויה להידחות לרבעון הראשון של 2019. לטובת פעילי אחוזת-בית ניצבת האפשרות לבצע השקעה בתעודות-סל אשר עוקבות אחרי הדולר או לרכוש פיקדונות דולרים בבנק, (מהלך אשר כרוך בעלויות יחסית גדולות של המרות מטבע ומייצר תשואה נמוכה למדי), לחילופין, ניתן לרכוש נכסים פיננסים בעלי הצמדה דולרית: בחודשים האחרונים הונפקו מס' לא מבוטל של אגרות חוב בעלות הצמדה דולרית כגון, ישראמקו ותמר-פטרוליום אשר יכולות לספק למשקיעים אלטרנטיבת השקעה מעניינת לתקופה זו.

לסיכום: ההתרחקות מיעדי האינפלציה של בנק ישראל, החשש מפני כניסה לדפלציה וסביבת הריבית האפסית מייצרים לפעילי השוק לא מעט אתגרים. בתקופה זו, רצוי להימנע מהשקעה ישירה במדדי המניות והתל-בונד השונים ולבחור בקפידה את תמהיל תיק ההשקעות, הן בגזרת אגרות החוב והן בגזרת המניות.

הפוסט זהירות, דפלציה !!! הופיע לראשונה ב-פרוקסימה בית השקעות.

אז רגע לפני שנסביר בדיוק את המנגנון, חשוב להבין את התפתחות המסחר שהתרחשה בעשור שקדם להחלת הנוהל-

עד 1997, המסחר בישראל התנהל על ידי סוחרים אנושיים ("ברוקרים") ברצפת המסחר בבורסה. ב-1997 החלה הבורסה בהליך מעבר של ביצוע המסחר על ידי מערכת ה"רצף" (בדומה למערכת שהונהגה בבורסת שיקאגו) , הליך אשר הושלם כעבור שנתיים. אחד השינויים המהותיים שמעבר כזה מביא עימו, הינו שינוי שלב הפתיחה. קודם לשימוש במערכת הרצף, האפשרות למניפולציה הייתה מוגבלת, שכן כל פקודה הייתה צריכה לעבור לסוחר האנושי ברצפת המסחר, ולא ניתן היה לשדר כמות גדולה של פקודות בזמן קצר מבלי שאלה יגררו תגובה מהצדדים הנגדיים, ולכן היכולת להשפיע על מחיר המדד ביום הפקיעה, היתה מוגבלת. לעומת זאת, במעבר למערכת מסחר אלקטרונית, ביצוע שכזה היה אפשרי, מה שהוביל לניסיונות לביצוע מניפולציות על המדד, בעיקר בימי הפקיעה. הבורסה הקימה מספר מנגנונים שנועדו למנוע, או לכל הפחות להקשות, על מניפולציות כאלה להתממש. כך, בדצמבר 2000, שינתה הבורסה את שעת הפתיחה של המסחר מ-09:45, לנקודת זמן רנדומלית בין 09:45-09:50, מתוך מחשבה שמנגנון כזה יקשה על סוחרים שמנסים לבצע מניפולציה בשניות האחרונות לפני פתיחת המסחר. כפי שאתם מבינים ממור"ק הפתיחה, שחקן מספיק גדול ומספיק נחוש, כנראה היה מתגבר על מכשול זמן הפתיחה הרנדומלי.

אז מהי בעצם "פתיחה אנגלית"?

"פתיחה אנגלית" הינה בעצם כינוי  השימוש במנגנון של דחיית מסחר במקרה של תנודות קיצוניות, שקודם למנגנון "מנתק זרם" בשלב הפתיחה.

• בשלב טרום הפתיחה, בתנודה של 2.5% או יותר במדד ת"א 35, נדחה מסחר הפתיחה בשוק המניות, כולל אג"ח להמרה וכתבי אופציה, ומוצרי מדדים שנכס הבסיס שלהם הוא מניות או מדד מניות, לפרק זמן אקראי של שלוש עד ארבע דקות – "הארכה ראשונה".
• במידה שלאחר ההארכה הראשונה עדיין קיימת תנודה של 2.5% או יותר במדד ת"א 35, נדחה מסחר הפתיחה בשוק המניות פעם נוספת לפרק זמן אקראי נוסף של שלוש עד ארבע דקות "הארכה שנייה".
• מנתק זרם ראשון – לאחר ההארכה השנייה נבדק שוב מדד ת"א 35, כאשר במידה והתנודה היא 5% או יותר, נדחה מסחר הפתיחה בשוק המניות ומופסק המסחר בנגזרים על מניות ועל מדדי מניות לפרק זמן אקראי שבין 29 ל-30 דקות.
• לקראת תום דחיית מסחר הפתיחה בשל מנתק-הזרם הראשון, נבדק שוב מדד ת"א 35, כאשר במידה והתנודה נמוכה מ-12%, מסחר הפתיחה מתקיים. במקרה שהתנודה במדד היא 12% או יותר, מסחר הפתיחה בשוק המניות נדחה ונמשכת הפסקת המסחר בנגזרים על מניות ועל מדדי מניות, לפרק זמן שנקבע על ידי מנכ"ל הבורסה, לאחר שהתייעץ עם יו"ר דירקטוריון הבורסה. במקרה זה רשאי המנכ"ל אף להפסיק את המסחר עד סוף היום.

אם נדחה מסחר הפתיחה פעמיים באותו יום בשל הפעלת מנתק זרם, והתנודה במדד ת"א 35 בפעם השלישית שנבדק, היא 12% או יותר – לא מתקיים מסחר באותו יום בשוק המניות ולא מחודש המסחר בנגזרים על מניות ועל מדדי מניות באותו יום (בכפוף לשיקול דעתו של מנכ"ל הבורסה).

אז למה בעצם הפתיחה הזאת היא "אנגלית"?

ב-1997, לא רק הבורסה בתל אביב עברה ממסחר אנושי בקומת מסחר למערכת אלקטרונית. גם זו של לונדון (LSE), שם החל השימוש במערכת ה- SETS, שכללה מנגנון ממתן תנודות (PME), הן בשלב הרציף הן בפתיחה. כפי שצויין, מערכת הרצף נבנתה בדמות מערכת דומה מבורסת שיקאגו, שם לא קיים מנגנון דחיית מסחר שכזה. לכן אימוץ המנגנון הנ"ל, היה מזוהה עם בורסת לונדון, ומכאן השם.

הפוסט פתיחה אנגלית (לא זו של השחמט) הופיע לראשונה ב-פרוקסימה בית השקעות.